פסק-דין בתיק ת"א 32375-02-10

1.          לפניי תביעה במסגרתה מתבקש בית המשפט להורות לנתבע (להלן: "המינהל") לקבוע כי בקשת התובע לקבלת אישור להקמת תחנת דלק הוגשה כחוק ובזמן ולהתיר לו להקים תחנת דלק במקרקעין אותם הוא מחזיק כבר רשות מכוח הסכם חכירה עם המינהל.

2.         העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת:

א.         התובע, שופט בדימוס, הינו המחזיק במקרקעין באזור פרדס חנה וזאת מכוח הסכם חכירה שנערך ביום 30.6.77 בין "פרדס בחסכון" (משקים חקלאיים) ועובדי פרדס חנה בע"מ לבין המינהל (ראו נספח א' לכתב התביעה). לתובע זכויות בחלקות 22 ו-22א' ששטחן כ-7000 דונם. כן ירש התובע את זכויות הוריו בחלקות 23 ו-23א' ששטחן 6 דונם (להלן: "המקרקעין"). כיום ידועים המקרקעין כחלק מחלקות 3 ו4 בגוש 10110 וחלק מחלקות 6 ו- 15 בגוש 10118. הסכם החכירה היה עתיד להסתיים בשנת 2006, אולם הוארך בשנת 2008 למשך 49 שנים נוספות (ראו נספח ב' לכתב התביעה). 

ב.         ביום 21/07/1998 התקבל בכנסת חוק משק הדלק (קידום התחרות) (תיקון), התשנ"ח- 1998 (להלן: חוק הדלק). סע' 3(א) לחוק הדלק, אשר עסק בשינוי יעוד קרקע לצורך הקמת תחנת דלק והינו הרלוונטי לעניינינו קבע כדלקמן:

"המחזיק במקרקעין כחוכר או כבר-רשות מכוח חוזה עם המינהל, רשאי להקים תחנת תדלוק על המקרקעין, ועל אף האמור בחוזה או בהחלטות המינהל, לא יהיה חייב להחזיר למינהל את המקרקעין בשל כך; אין בהוראה זו בכדי לפטור את המחזיק מקיום יתר הוראות החוזה שבינו לבין המינהל, או מקיום הוראות כל דין, לרבות הוראות בדבר תשלום כלשהו החל לפי החוזה או לפי כל דין".

סע' 4(א) לחוק הדלק הוסיף וקבע  כדלקמן:

"סעיף 3 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה, יעמוד בתוקפו 5 שנים מיום תחילתו של חוק זה (להלן- יום התחילה)..."

היות והתיקון לחוק הדלק פורסם ביום 29.7.98, פג תוקפו של סע' 3(א) הנ"ל ביום 29.7.03, בתום 5 שנים.  

ג.          ביום 25.3.03 נערכה פגישה (להלן: "הפגישה") בין התובע וב"כ ובין מנהלת מחוז חיפה במינהל דאז, גב' לאה שטיינמץ (להלן: "לאה").

ד.         ביום 11.1.04 פנה התובע במכתב למינהל, בו הודיע על רצונו להקים תחנת דלק על חלק מן המקרקעין וביקש כי עניין זה ייבדק. (ראו נספח ד' לכתב התשובה). 

ביום 1.2.04 השיבה הגב' אירית אבני- סגנית מנהלת המחוז במינהל למכתב התובע בשלילה. לטענתה סעיף 3 לחוק הדלק מאפשר הקמת תחנות דלק לבעלי חוזה נחלה או משבצת בלבד, והתובע אינו נמנה עליהם. בנוסף הודיעה כי תוקף סעיף 3 האמור, לא הוארך. (ראו נספח ה' לכתב התביעה).

ה.         ביום 10.2.04 שוב פנה התובע במכתב למינהל, כאשר לטענתו אין בחוק הדלק כל הוראה המחייבת כי המבקש להקים תחנת דלק יהיה בעל חוזה נחלה או משבצת. אשר לנושא התאריך, טען התובע כי העלה את הבקשה להקמת תחנת דלק עוד בפגישה עם לאה (ראו נספח ו' לכתב התביעה).

ביום 26.9.04 התקבלה תשובת לאה למכתב, לפיה תוקפו של סע' 3 לחוק הדלק פג ביום 29/07/03, ועל כן ביום פנייתו של התובע במכתב הראשון, היה ריק מתוכן. עוד נכתב כי הם אינם רואים בפגישה המוזכרת, שעניינה היה שונה לחלוטין, משום פנייה רשמית להחלת החוק (ראו נספח ז' לכתב התביעה).

ו.          התובע וב"כ שבו ופנו במכתבים למינהל, בהם טענו כי העלו באופן מפורש את נושא הקמת תחנת הדלק במקרקעין בעת הפגישה עם לאה, ובטרם פקע סע' 3 לחוק הדלק, והיא השיבה כי הדבר אינו אפשרי (ראו נספחים ח' ו-ט' לכתב התביעה). 

ביום 14.9.05 הגיבה היועצת המשפטית במינהל למכתבים והבהירה כי בעת שהיה סע' 3 לחוק הדלק בתוקף, לא התקבלה כל פנייה רשמית מהתובע בנדון. הוסיפה כי אף אם היה המינהל בוחן את בקשת התובע כאילו התקבלה במועד בו סע' 3 לחוק הדלק היה בתוקף, עדיין הייתה נדחית בקשתו וזאת נוכח העובדה שהתובע פעל בניגוד לחוזה החכירה ולא עיבד את המקרקעין (ראו נספח י' לכתב התביעה).

ז.          בהמשך הוחלפו בין הצדדים מכתבים נוספים, אשר התובע לא מצא בהם מענה מספק לטענותיו, לבסוף הוגשה התביעה דנן.  

טענות הצדדים בתמצית:

3.         לטענת התובע, לקראת פרישתו מכס השיפוט, החל במגעים עם חברת דלק במגמה להקים תחנת דלק על חלק מהמקרקעין. במהלך המגעים, אשר צברו תאוצה במהלך שנת 2002, נאמר לתובע כי תנאי להמשך וגמר העסקה הינו הסכמת המינהל. לשם קבלת האישור להקמת תחנת הדלק, שינוי ייעוד השטח החקלאי וכן נושאים טכניים שונים, נקבעה לתובע וב"כ הפגישה עם לאה. בפגישה העלה התובע בעל פה את האפשרות של שינוי ייעוד חלק מהמקרקעין לצורך הקמת תחנת דלק אולם עניין זה נדחה על הסף ע"י לאה בצורה החלטית, תוך שהוסיפה כי גם אחרים לא קיבלו אישור לכך וכי הדבר כלל אינו אפשרי.

לטענת התובע, באותה שעה לא היה לו כל ידע על התיקון בחוק הדלק ומשביטלה לאה את בקשתו באופן כה החלטי, האמין לה התובע ולא מצא כל סיבה להוסיף ולהגיש בקשה נוספת בעניין בכתב. לטענתו, לאה לא יידעה אותו על התיקון לחוק הדלק, אשר עמד בתוקף באותה שעה, או לא הפנתה אותו לדרך הפעולה הנכונה בעניין. אי לכך המשיכה הפגישה כסדרה, ובהמשכה בירר התובע לעניין הקמת חוות סוסים או נטיעת הדרים במקרקעין, שתי בקשות אשר אף הן נענו בסירוב.